לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, (לחץ כאן)
לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, (לחץ כאן)
חברים יקרים – ה' עמכם!
הכל מתחיל אצלנו בפנים. עמוק עמוק בתוך התודעה של עצמנו. מי שתופס עצמו כגדול – נתפס כך על ידי סביבתו. מי שתופס עצמו כחסר ערך, משדר זאת כלפי 
סביבתו, גם אם פיסית הוא גדול מימדים.
חברנו דוד קקון חישב ומצא שביציאת מצרים יחסי הכוחות היו כשלושה מליון ישראלים – (לדעת המקלים), מול 1800 מצרים – לכל היותר (600 רכב הנושאים לכל היותר שלשה מצרים על פי דעת המחמירים). כלומר מדובר ביחס של כ 1600 ישראלים לכל מצרי. אז מה בדיוק היתה הבעיה שלהם? מדוע צעקו? מדוע לא נלחמו?
מורשת השואה מלאה בסיפורים כאלה. כיצד חיילים בודדים מובילים רבבות יהודים אל מותם בצייתנות גמורה.
הכל מתחיל ונגמר אצלנו בראש.
ביום בו הציבור האמוני יבין וגם יפנים את כוחו האמיתי, באותו יום יעבור השלטון בישראל לידיו.
אנו – ב'מנהיגות יהודית', יכולים להסביר, יכולים ליצור את הכלים הפוליטיים, יכולים לעבוד על התודעה הציבורית. הסיבה היחידה לכך שעדיין לא זכינו למנהיג אמוני, איננה קשורה כלל ועיקר בכל המניעות הטכניות והפוליטיות. אנו מספיק גדולים, מספיק מוכשרים ומספיק חזקים כדי לקחת את השלטון – אם רק נרצה.
אבל עדיין איננו באמת רוצים כי הציבור האמוני עדיין אינו מאמין בעצמו.
כשנבחרתי למקום ריאלי ברשימה הארצית של הליכוד לכנסת, נדמה היה שהמחסום הפסיכולוגי הזה אצל הציבור האמוני – נפרץ. המאבק ביני לבין נתניהו נתפס – ובצדק – כמאבק על יכולתו של הציבור האמוני לעלות על מגרש ההנהגה. כשנבחרתי – אחז פרץ של התלהבות את הציבור האמוני. רבים מאוד היו מוכנים נפשית לצאת מן החשיבה הסקטוריאלית, לעלות על מגרש ההנהגה הלאומי – כלומר להתפקד לליכוד, ולראות בו את ביתם החדש – כלומר גם להצביע ליכוד.
אם כך היה קורה – רוב חברי המפלגה היו כיום אנשים אידיאולוגיים, הליכוד היה זוכה בכארבעים מנדטים הכוללים בעיקר ח"כים נאמנים, וגם אלו הנאמנים פחות – מבינים היו היטב לאן הרוח נושבת במפלגתם. לנתניהו לא היתה שום אפשרות לבצע את המהלכים שהוא מבצע כיום – בליכוד שהציבור האמוני התפקד אליו ברבבותיו וחשוב הרבה יותר – בפריימריס הבאים כבר היה נבחר מנהיג אמוני להנהגת המפלגה. הגאולה כבר היתה בהישג יד.
אלא ששינוי התודעה שחווינו היה רגעי ובלתי מבוסס. דחיקתי למקום ה36 החזירה את תודעת העבדות הסקטוריאלית הישנה – והשאר היסטוריה.
ראו עד כמה הכל בעצם בראש. כי למעשה, כל החלום הנפלא שנשמט מאיתנו בסיבוב האחרון, יכול היה להתממש גם כשאינני בכנסת. נהפוך הוא – דווקא כשאינני בכנסת – יש צורך גדול יותר להתפקד על מנת להשפיע על שאר הח"כים ועל מנת להבטיח את היבחרי במקום גבוה בפעם הבאה!
אבל הכל מתחיל ונגמר בראש. כשנתניהו דחק אותי למקום לא ריאלי, חזר ותפס עצמו האזרח האמוני - כאזרח סוג ב' – כזה שמגרש ההנהגה אינו מיועד לו. הקולות האמוניים חזרו אל מפלגות סקטור יפות אך בלתי רלוונטיות. ואנו? אנו ממשיכים לפקוד ולפתח את התודעה לקראת הסיבוב הבא.
שבת שלום,
משה פייגלין
בעדכון:
הישגים
ההצגה חייבת להימשך...
הודעות
מאמרים
למנהיגות יהודית, כתנועה רעיונית, יש השפעה ניכרת על תהליכים בחברה הישראלית על אף שלא תמיד ניתן לכמת ולמדוד את ההשפעה הזאת. בנוסף, ההתנגדות 
והחשש מפנינו, מאלצים אותנו לפעול פעמים רבות "מהחדר האחורי", כדי לא לפגוע בקידום יוזמות הטובות לעם ישראל, רק בגלל שהן באו מאיתנו. השבוע זכינו ושני מהלכים שאנו יזמנו הפכו להחלטות ממשלה. אנו מניחים שהפרסום לא יפגע במימוש היוזמות הללו ולכן אנו מרשים לעצמנו לפרסם את מעורבותנו. חשוב שנדע כי יש שכר לפעולתנו גם בדרך אל המטרה.
חלוקת קרקעות חינם לחיילי צה"ל
יוזמה עליה כתבנו ודיברנו במשך שנים רבות היא חלוקת קרקעות חינם לזוגות צעירים, אחרי צבא או שירות לאומי.
השבוע הוכרז על יוזמה ממשלתית לחלוקת קרקע למגורים לחיילים משוחררים בנגב ובגליל. יוזמה זו הועברה על ידינו ישירות לסגנית השר גילה גמליאל הממונה על הטיפול בנושא הצעירים במשרד רה"מ. אנו מברכים אותה ואת רה"מ על אימוץ היוזמה החשובה הזו.
שינוי היחס למהגרים וסגירת הגבול המצרי
חבר מנהיגות יהודית שגר בערד, ראה כיצד העיר שוקעת ומתפרקת עקב הצפתה במסתננים. לימוד הנושא לעומק חשף בפניו את שלל הארגונים של "הקרן החדשה לישראל" , והשקר שהם יצרו, על פיו כל מסתנן הופך לפליט. במצב זה לא היה ניתן לעשות דבר מבחינה ציבורית. אף אחד לא יעז לפגוע ב'פליטים מסכנים' ובצדק. בעזרת שקר זה הצליחו ארגוני השמאל למנוע טיפול בבעיה, ובסכנות שכבר החלו לצוץ על פני השטח. כאשר הוא פנה אלינו הוא מצא משנה סדורה בנושא זה. החלטנו שאת המאבק החשוב הזה יש צורך לנהל כשלא אנו בחזית. המטרה שהוגדרה בשלב ראשון היא ההבדלה בין פליטים אמיתיים בהם צריך לטפל, לבין מסתננים הבאים למדינת ישראל בניגוד לחוק במטרה לקדם את מצבם הכלכלי. חברי כנסת קיבלו חומר רקע מתאים, ושיחות הסברה. בערד נוצרה מנהיגות מקומית שהבינה שיש סיכוי לשינוי ולהצלת העיר, מנהיגות שעמדה בחזית מול ארגוני השמאל, וכך תוך זמן קצר עלה הנושא לסדר היום הציבורי. כאשר חברי הכנסת והתקשורת החלו לדבר על המסתננים, ידענו שיצרנו את הסדק. מאמר של משה ב-nrg על נושא "גדרה חדרה" והפגנות בערד להציל את ערד ולהעביר את המסתננים לת"א הביאו להחלטתו החשובה של השר אלי ישי לביטול המגבלה של "גדרה חדרה". עתה עברה החזית לדרום ת"א.
עבודתו הנפלאה של חברנו, שגייס כוחות בתוך דרום ת"א בדרישה להעביר את העובדים הלא חוקיים לצפון העיר, העלתה את הנושא פעם נוספת לסדר היום, והיא בסופו של דבר הביאה לטיפול הממשלה בנושא זה. יש מה להעיר על דרך הטיפול בנושא כיוון שבאופן עקרוני אנחנו נגד גדרות. הבעיה עם הגבול המצרי נמצאת במישור יותר עמוק מאשר בניית גדר למניעת מסתננים. אך יחד עם זאת אנו מברכים את רה"מ ואת שר האוצר שהכירו בחשיבות העניין, ונוקטים כעת בצעדים מעשיים לטיפול בבעיה. כמו כן אנו מברכים את חברנו יהודה פואה שגילה יכולת מנהיגות ועשייה מיוחדים, והוביל את המאבק בכישרון רב. מי שרוצה ומעוניין לתרום להמשך המאבק מוזמן ליצור קשר בדוא"ל:
כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת
חוק החנינה למתנגדי ה"התנתקות" עבר בכנסת ברוב גדול. 51 בעד תשעה נגד. למעשה – חוץ מן המפלגות הערביות, כמעט כולם תמכו. וזה אומר שמשהו כאן 
מסריח.
חוק החנינה הוא חוק רע.
כי מה שהוא אומר למעשה הוא ש – "נגמרה ההצגה – אפשר ללכת הביתה".
מי שנאבק מתוך מטרה לנצח – אינו נמצא שם בחוק הזה. החוק הוא אינו חל על חוסמי כבישים הוא אינו חל על מי שסירב לפקודת הגירוש.
זה לא אומר שמי שמסר נפשו ועשה לילות כימים בהפגנות ובצעדות ובכפר מימון ובערי אוהלים בגוש קטיף לא התכוון לטובה. וודאי מגיעה לו כל ההערכה. אולם בפועל – מאבק אמיתי להצלת גוש קטיף – מעולם לא היה! מאבק לא היה משום שההנהגה הרבנית וההנהגה הפוליטית של המתנחלים - מנעה אותו, ויצאה חוצץ נגד החוסמים, נגד הסרבנים ונגד כל מי שתכנן פעולה אפקטיבית אחרת.
מה שהיה בגוש קטיף היה הצגה אחת גדולה, שבה כל צד מילא את תפקידו וירד מהבמה. מטרת הצבא היתה להחריב. ומטרת הכתומים היתה לצאת טוב בדעת הקהל הישראלית. בסוף ההצגה הגוש נחרב והציבור מאוד אהב אותנו – כולם מרוצים - המסך יורד.
עכשיו חוקקו חוק חנינה לכתומים, משתתפי ההצגה. לא לנאבקים באמת – רק למשתתפי ההצגה.
לכן גם השמאל בעד החוק הזה. כי החוק הזה מבטיח שגם בגירוש הבא כולם ישחקו על פי הכללים של ההצגה.
מבחינתם זה חוק מצוין, כי ההצגה חייבת להימשך...
משה פייגלין בפייסבוק!
להתנדבות, הצטרפו אל מנהיגים- מתנדבי מנהיגות יהודית
הצטרף לפעילות
מועדון הנחות והטבות
כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "עדיין אפשר לשחרר את שליט", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב.
איך מונעים את הפקרת ההתיישבות - משה פייגלין
רעש אדמה במסצ'וסטס - יורם אטינגר
מנהיגות יהודית
לתקן עולם במלכות ש-די 
