טו שבט התשעב רביעי, 08 פברואר 2012
 
עדכון שבועי - כ"ו תמוז תש"ע PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
רביעי, 07 יולי 2010 22:16

 

לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, (לחץ כאן)
לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, (לחץ כאן)
לגרסת הדפסה על דף מעוצב (פורמט חדש), לחץ כאן

HTML clipboard גרסת עדכון מלאה להדפסה, לחץ כאן (2 עמודים) (תודה לאריה זוננברג שעורך גרסא זו)

חברים יקרים – ה' עמכם!

"והורשתם את הארץ וישבתם בה ..... ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה."

יצררו אותנו ויהיו לשיכים ולצנינםבפרשה זו מצווים אנו על כיבוש הארץ וישובה. לא זכות היא לנו אלא חובה. חובה שאם לא נקיימה כהלכתה נענש "והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם". מדוע מכניס אותנו בורא עולם דווקא לדילמה זו? מדוע אי אפשר לכרות ברית שלום עם יושבי הארץ? מדוע אנו לא מצווים להסתדר איתם? למה לחשוב שיושבי הארץ כל כך רעים ויצררו אותנו ויהיו לשיכים ולצנינם?

האמת היא שבעת כיבוש הארץ קרא עם ישראל לשלום. וכך מספר המדרש:

שלש פרוזדגמאות (אגרות) שלח יהושע אצלם. הרוצה לפנות יפנה, להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה.

אם כן האזהרה החריפה והמאיימת בפרשתנו היא ביחס לאותם אלו שלא רצו להשלים. אם כן השאלה מתהפכת, מדוע בכלל צריך לצוות ולאיים, הרי ברור שמי שלא השלים ולא קיבל על עצמו את שלטוננו ילחם בנו, וכדאי להוריש אותו לפני שיפגע בנו?

כפי הנראה לעינינו, תובנה זו לא כל כך פשוטה כיוון שיש אפשרות נוספת שכפי הנראה ממנה מזהירה התורה. הרוצה להשלים ישלים – ויהיה לאזרח רגיל שווה זכויות וחובות? לא! כדי להיות אזרח בארץ ישראל צריך להיות יהודי, יש צורך בגרות מליאה של קבלת עול מצוות והתחברות מליאה לעם היהודי. אבל יש מצב ביניים, גר תושב המקבל עליו שבע מצוות בני נח ומקבל זכויות אדם, ולא זכויות אזרח. ההבדלה הזו הכרחית כדי להזכיר לנו לעם ישראל את חובתנו כאן בארץ. אם נהיה מדינת כל אזרחיה, נאבד את ייחודנו ושליחותינו. אפשרות זו שלכאורה קוסמת למי שחיי היעוד היהודי מעיקים וקשים עליו, היא היא הסיבה לכך שיושבי הארץ יצררו אותנו וילחמו בנו.

אזהרת התורה היא המציאות אותה אנו חווים. אם מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה, ללא ייעוד יהודי - באיזו זכות כבשנו את ת"א וחיפה מידי יושבי הארץ? הצוררים לנו מקבלים את כוחם מאיתנו. אנו לא יודעים להסביר לעצמנו מה באמת אנחנו עושים פה, ומאבדים את הכוח המוסרי להילחם. רק אם נדע לבדל עצמנו במובן החיובי, להיות מדינה בעלת יעוד יהודי, נרכוש חזרה את הצדק והכוח המוסרי למלחמתנו על הארץ. רק לאחר שאנו נחליט על דרכנו, נוכל לתבוע מיושבי הארץ להחליט האם פניהם לשלום, לעזיבה מסודרת, או למלחמה.

בתפילה לרפואתו של דוד יוסף בן פייגי פרל

לתיקון עולם במלכות ש-ד-י
מיכאל פואה

בעדכון:

שרידות או ייעוד
הודעות

מאמרים


שרידות או ייעוד

מדוע כולם חוששים שנתניהו ייכנע בסופו של דבר לדרישות של אובמה והעולם המוסלמי? חברנו זאב כהן כתב ניתוח חשוב המסביר שהדבר בעצם לא תלוי בנתניהו אחריות כבדה מונחת על כתפי רה"מהאיש, אלא בתפיסת העולם שנתניהו מייצג. להלן דבריו:

על כתפי ראש ממשלת ישראל מונחת אחריות כבדה ביותר. שלא כמו כותבי המאמרים ומפריחי הכותרות מימין ומשמאל, הוא אחראי בפועל לשלומו של העם היהודי – לחייהם של ששת מיליוני היהודים בישראל ולמצבה של הפזורה היהודית בגולה. מאחר שישראל מאוימת על ידי כוחות חזקים ממנה מבחינה צבאית, כלכלית, מדינית ופוליטית, ראש הממשלה חייב לחבור לכוחות חזקים יותר כדי לעמוד מול אותם גורמים מאיימים.

ראש ממשלה שאינו אדם מאמין, על מי הוא יכול להישען? על ארה"ב, על מדינות מערב אירופה, על בריתות של אינטרסים עם הרוסים, עם הסינים ועם מדינות ערביות 'מתונות' כמו המצרים, הירדנים ועד לאחרונה, הטורקים. הוא יכול לנסות ולחסות תחת כנפי האיחוד האירופאי ונאט"ו, להיות חבר ב-OECD ולנסות להכניס נציגים לועדות נחשבות באו"ם. מאחר שבמקרה הטוב היהדות בשבילו היא רק מסורת, אין לו תחליף לתמיכת המדינות הללו. בסופו של יום, מרצון או שלא מרצון, הוא ימלא כל דרישה שלהן כי לפי הבנתו תמיכתן הכרחית כדי להבטיח את קיומו הפיזי של העם היהודי. מנהיגי הימין הפועלים מתוך הבנה זו של המציאות – בגין, שמיר, שרון, אולמרט, ביבי – יכולים לקרוץ לימין ולפזול לשמאל, למשוך זמן בתקווה שהנסיבות ישתנו, להסכים לויתורים מרחיקי לכת תוך תקווה שהצד השני יתקע טריז וללהטט כמיטב כישוריהם הפוליטיים. כל עוד הם נאמנים לחלום הציוני שבסיסו הישרדות תוך היטמעות לחיקה של משפחת העמים, ייכנעו ללחץ החיצוני. חשוב מכך, מתוך תודעה כזו אין כל אפשרות להציב חזון של ייעוד, חזון של ייחוד, חזון המבטא את הנבדל והשונה – למעשה אין אפשרות להציב חזון יהודי עוצמתי כלל.

ראש ממשלה מאמין, שפועל במסגרת המציאות, חייב גם הוא להתחשב במצב הכוחות הבינלאומי – כמו מלכי ישראל בעבר - אך עמדת המוצא שלו שונה: הוא קורא בשם אלוקי ישראל, ומתוקף קריאה זו – מתוקף האמונה הממשית והמוחשית בקיומו של האל העברי ובפעולתו בעולם – מכוון את מדיניותו. מכוח זה הוא מעצב את המטרות הלאומיות (בניית בית המקדש), החברתיות (חיזוק הקהילה, חיזוק התא המשפחתי, חיזוק הזהות היהודית), הכלכליות והתרבותיות. הוא מכוון את ליבם של ישראל אל אביהם שבשמים, מתוך הבנה ששם נקבע גורלו של העם היהודי. הוא מסוגל להציע לעם חזון יהודי מלהיב וסוחף, דבר שהימין-שאינו-מאמין מעולם לא הצליח לייצר. באופן טבעי חזון כזה גם מעורר חשש, כי הדגשת הייחוד נתפסת כמסכנת את השרידות, הן בחיי הפרט והן בחיי האומה. המעבר מחיים של הישרדות לחיים של ייעוד דורש אומץ, ומניח לפתחנו את השאלה: האם אנחנו מוכנים לבחור ראש ממשלה מאמין למדינת ישראל? ואם לא, מה צריך לקרות כדי שנהיה מוכנים?

הודעות

רבים מאתנו מחפשים דרך מוחשית לעזור לדוד יוסף פייגלין. הרב חיים מלינוביץ שליט"א, רב קהילת בית תפילה יונה אברהם ברמת בית שמש, מציע לקבל נדר לפרוט ההצעה, לחץ כאן.

משה פייגלין בפייסבוק!

להתנדבות, הצטרפו אל מנהיגים- מתנדבי מנהיגות יהודית

הצטרף לפעילות

מועדון הנחות והטבות

מאמרים

כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "מאמר שלא אמור היה להיכתב", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב.

החופש והלוח - מיכאל פואה

אי הבנה - אוהד קמין

גלעד שליט (ובטחון ישראל) - כן בכל מחיר!!!!! - יהודה גליק

מנהיגות יהודית

לתקן עולם במלכות ש-די

 
 

תרום למנהיגות יהודית

תרום למנהיגות יהודית

הרשמה לעדכון שבועי


הרשמההסרה

מנהיגות יהודית   רח' ההדס 13 גינות שומרון 44853   טל. 09-7929046   פקס. 09-7920570