לגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, (לחץ כאן)
לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, (לחץ כאן)
גרסת עדכון מלאה להדפסה, לחץ כאן (4 עמודים) (תודה לאריה זוננברג שעורך גרסא זו)
חברים יקרים – ה' עמכם!
כשקוראים את הקללות בפרשת כי תבוא, עולה מאליה השאלה שקשה לבטא בשפתיים – "זה בכלל כדאי לנו כל העסקה הזו? ". צריך להיות מטורף כדי להיכנס 
לחוזה שכזה עם מלכו של עולם.
אינני יודע מה התשובה, אבל דבר אחד ברור לי. שום עם לא היה מעביר מדור לדור "חוזה" מזעזע כזה אם הוא לא היה אותנטי לחלוטין. מה שחשוב הרבה יותר הוא שכעומק ה"סנקציות" המופיעות בחוזה, כך עומק הקשר שהוא יוצר.
"את ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵא-לֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. יח וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל-מִצְוֹתָיו. יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר." (דברים 'כי תבוא' פרק כ"ו)
שבת שלום,
משה פייגלין
בעדכון:
שוב משלימים
מימית להקפאה
לאיזה משחק קנינו כרטיס?
הודעות
מאמרים
בשבת שעברה הפכה איראן למעצמה גרעינית, אמנם עדיין בלי הפצצה עצמה, אך עם כור גרעיני שרק רצונם הטוב של הרוסים, אמור למנוע מאחמדיניג'אד להפוך 
את תוצריו לפצצה שכזו.
לכאורה מדובר מאירוע מכונן שאמור היה להרעיד את אמות הסיפים בישראל. כל מהדורות החדשות, כל תוכניות האקטואליה, כל כותרות העיתונים ואתרי החדשות – אמורים היו לעסוק אך ורק בעניין הזה על היבטיו השונים.
אולם ישראל עסקה בזוטות כמסמך גלנט, מסמך שרה, ומסמך הסיכומים במשפט קצב – שבג"ץ התיר לפרסמו.
האם מדובר כאן אך ורק ברדידות, בסוג של הכחשה, או במשהו עמוק מזה?
ככל הנראה, חציית הרוביקון בדרך להשגת נשק גרעיני על ידי האיראנים, אינה מעסיקה את הישראלים, משום שבלי להודות בכך בפירוש, מבינים אזרחי ישראל, שמדינתם החליטה להיכנע – ולאיראנים יהיה נשק כזה.
שוב מקבלים היהודים כמובן מאליו את ההתקדמות המוצהרת אל השמדתם, כגזרת גורל שלא ניתן למונעה.
האם יש דבר שאנו – הציבור האמוני המשתדל לייצר אלטרנטיבה למצב הנורא הזה – יכולים להציע?
ובכן, ראשית אנו חייבים להודות, שעד היום לא הצלחנו לעצור מעולם את תהליכי הקריסה הישראליים – לא ביש"ע ולא מחוצה לה. עשרות שנים של הפגנות, סוערות יותר ופחות, אין ספור קמפיינים ומבצעי הסברה, מאמרים מלומדים ואפילו סאטירה טובה שהחלה להיראות במקומותינו – לא הצליחו וכנראה גם לא יצליחו לעצור את התהליך הזה. וחייבים להודות, גם אנו – מנהיגות יהודית בליכוד – לא הצלחנו להפוך את כוחנו הפוליטי בתוך הליכוד, למכשיר שיצליח למנוע את הקריסה. הצלחנו להוביל למשאל המתפקדים, הצלחנו להוסיף חברי כנסת מעולים לרשימת הליכוד – הצלחות טקטיות למכביר – היו לנו, אבל את הקריסה האסטרטגית לא הצלחנו למנוע.
בכל הנוגע למנהיגות יהודית, כבר מהרגע הראשון הודענו שלא נכנסנו לליכוד כדי למנוע נסיגות אלא כדי להקים אלטרנטיבה להנהגת המדינה – ובכל זאת, פנו אלינו השבוע עיתונאים ושאלו האם נילחם נגד התוכנית המסתמנת. ובכן - כמובן שנפעיל את כוחנו הפוליטי כמיטב יכולתנו. אבל אם לשפוט על פי תוצאות העבר, ההצלחה או הכישלון אינם תלויים בנו וגם לא בשום גורם פוליטי אחר.
לא גוש אמונים בנה את ההתנחלויות היה זה עם ישראל שעל מיתרי שרידי הרומנטיקה הציונית שלו, פרטו חנן פורת, בני קצובר, דניאלה וייס וחבריהם. כשעם ישראל רצה – קמו התנחלויות, וכשהוא לא רצה, הן הפסיקו לקום. לתודעה שאבדה, הציבור האמוני לא הציע תחליף מלבד הפגנות. מאז ימית אנו עוצרים את הנסיגה בסיני...
עד כאן הדברים ידועים. בעבר – בעיקר סביב הגירוש מגוש קטיף - טרחנו והסברנו את ההבדל שבין ניסיון לשכנוע - שמשמעותו קבלת מרות השלטון, לבין מאבק 
המבקש לעצור בפועל את התהליכים ההרסניים.
אבל לקראת המציאות המורכבת והאתגרים הקשים הצפויים לנו, עלינו לרדת אל רובד עמוק יותר בהבנת הדברים.
למעשה, במקום לפתור אותה - המאבקים שהתקיימו עד היום הנציחו את הבעיה. אם אתה כועס על המאמן משום שלדעתך הוא צריך היה להציב שחקן אחר בתפקיד השוער ויש לך שפע עצות אחרות כיצד על הנבחרת לשחק כדורגל, אתה בעצם מכיר בכך שאתה במשחק כדורגל ולא כדורסל. ברור לך שהמגרש הוא המגרש הנכון, וכללי המשחק הם הכללים הנכונים – רק שנדמה לך שניתן היה לשחק באותו מגרש ובאותם כללים - בצורה יעילה יותר.
אחרי אלפיים שנות גלות, חזר עם ישראל לארצו והחליט משום מה להשאיר את א-לוהיו מחוץ למשחק. יש הרבה הסברים מדוע כך התחולל תהליך שיבת ציון וייתכן שההסברים הללו טובים ונכונים. אולם בפועל המציאות כיום היא שהריבונות היהודית שהתחדשה בארץ ישראל, משחקת על מגרש ה"נורמאליות" על פי כללי המשחק הערכיים של אומות העולם (המערבי).
נקודת המוצא של כל הטענות וכל ההפגנות שלנו נגד כל הממשלות מאז ששת ימי הניסים היא – שעל המגרש הזה, ועם הכללים הללו, ניתן לשחק בצורה טובה ויעילה יותר.
וכאן הטעות הגדולה שלנו. כל השחקנים שהציב המחנה הלאומי על המגרש – היו שחקנים מעולים. בגין, שמיר, שרון ונתניהו – כל אחד בתורו - הביא למגרש סגולות ייחודיות של יושרה ואידיאלים, עקשנות, גבורה וכשרון מדיני. מי שחושב שעל המגרש הקיים ועם הכללים הקיימים הוא יכול היה לנהל את העניינים טוב יותר – מרמה את עצמו.
על המגרש הנוכחי לא ניתן לחשוב כלל על פתרונות
בשבוע שעבר דיברנו כאן על ההחלטה לרכוש את מטוסי האף 35. הדיון בישראל נסב בעיקר סביב שיקולי העלות מול התועלת שברכישת המטוסים האמריקניים.
במגרש בו מתנהל ה"משחק הישראלי" – אלו הן השיקולים היחידים המובאים בחשבון.
איש אינו מעלה על דעתו לשאול – האם נכון בכלל להשתמש במטוסים אמריקניים?
לכאורה שאלה טיפשית. הרי המטוסים האמריקניים הם הטובים בעולם ואנו רוצים עבור חוד החנית של צה"ל את מערכות הנשק הטובות ביותר.
זה כמובן נכון מאוד אלא שבחינה רחבה יותר תראה לנו, שהפצצה הגרעינית האיראנית, שעכשיו כבר ברור שתהיה להיטלר המודרני, לא זו בלבד שלא נמנעה על ידי המטוסים האמריקניים, אלא חמור מכך – המטוסים הללו הם אחת הסיבות המרכזיות לכך שלאיראנים תהיה פצצה כזו.
כי הרי מה היה הטיעון המרכזי של מי ששלל הפצצה ישראלית ללא הסכמת אובמה?
"מה תעשה ישראל בלי חלקי חילוף למטוסים האמריקניים..."
הנה כי כן – בחוסר האונים מול ההתחמשות הגרעינית האיראנית, לא ניתן להאשים רק את ראש הממשלה, אלא יש לנו כאן בעיה עמוקה הרבה יותר. התודעה הישראלית אינה מסוגלת לחשוב כלל מחוץ למגרש ולכללי המשחק הקיימים - שמובילים את ישראל אל חדלונה.
התשובה
כדי לייצר תודעה חדשה, יש להציב אלטרנטיבה כוללת – פוליטית ואידיאולוגית, אישית ומעשית.
כשהציבור הרחב יחוש שיש לו אלטרנטיבה – אז יהיה טעם בהפגנות – ואולי כלל לא יהיה בהן צורך.
משה פייגלין בפייסבוק!
להתנדבות, הצטרפו אל מנהיגים- מתנדבי מנהיגות יהודית
הצטרף לפעילות
מועדון הנחות והטבות
כבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "האגודה לזכות הציבור לא לדעת", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב.
שנת הגרעין - משה פייגלין
מנהיגות יהודית
לתקן עולם במלכות ש-די 
